הזמנתי מוצרים מהסופר. אמרו יגיעו ביום רביעי. שכחו להגיד לי שמדובר ביום רביעי בעוד שלושה שבועות. גיליתי את זה רק היום. צריכה לרוץ לסופר.
אני מגיעה לסופר לוקחת עגלה ונכנסת אל הסופר. רואה אותי מישהי וצועקת את חייבת לשים כפפות – יש בכניסה לסופר. רצתי לקחת כפפות. שמתי כפפות ואחריהן אלכוג'ל. אומרת לי אותה גיברת, לא!! את צריכה לשים אלכוג'ל על הידיים ואז לשים כפפות ואז אלכוג'ל. הורדתי את הכפפות, שמתי אלכוג'ל ואז כפפות חדשות ושוב אלכוג'ל. שרפתי את הכפפות הקודמות. הגיברת הסבירה למה היא צועקת – "פשוט כי הידית של העגלה היא הדבר הכי מזוהם". הסתכלתי על הכפפות הנקיות שלי שנוגעות בידית של העגלה ושקלתי לוותר על כל החוויה. אבל הילדים מהבית התקשרו לשאול מתי אביא להם עוף לשבת (או תפוצ'יפס לשלישי), אז הורדתי את הכפפות ניקיתי את הידיים ואת כל העגלה ואת הפנים באלכוג'ל, שמתי כפפות שלישיות ואלכוג'ל והמשכתי בקניות.
באגף הירקות עמדו המון אנשים עם מסיכות. שניים עמדו אחד מול השני ואחד אמר לשני "חכה שאסיים עם הקישואים ואז תיקח אתה את הקישואים" היה קשה לשמוע ולהבין בגלל המסיכות. השני ענה לו – "אני צריך קישואים לכוסא מחשי". מה אמרת? שאל הראשון. "כוסאמחשי" צעק השני. התחילו מכות.
בהמשך הדרך עוקבת אחרי גיברת לחוצה ואומרת לי כל הזמן "שמרי 2 מטר ממני, שמרי 2 מטר ממני" – אמרתי לה גיברת את עוקבת אחרי שמרי את 2 מטר ממני!
באגף הבשר הטחון שאל הקצב – "כל מי שצריך בשר טחון שיגיד עכשיו אכין לכולם ביחד" – קופצת גיברת – לא אל תכין לי את הבשר טחון יחד איתה – שלא נידבק. חשבתי לעצמי – אולי זה מיותר כל הקניות האלה – סה"כ אוכל זה לא דבר כזה חשוב בחיים. שלחתי לגיברת קורונה במחשבות.
הגעתי לקופה. יש שם הגבלה של שני קרטוני ביצים למשפחה. עומדת משפחה של חרדים – האמא, נראית בת 25, עם שני קרטוני ביצים, ילדה בת 15 עם שני קרטוני ביצים, ילדה בת 12 עם שני קרטוני ביצים ושני תאומים בני 6, לבושים בדיוק אותו דבר, כל אחד עם שני קרטוני ביצים. המוכר צועק על האמא – "מה זה? אתם לא יכולים לקחת כל כך הרבה קרטוני ביצים ביחד" – כל החבורה עונה לו – אנחנו בכלל אנחנו לא קשורים אחד לשני. התחילו צעקות עולם וכל הילדים התחילו לבכות.
בינתיים בקופות העצמאיות אני מנסה להעביר את המוצרים שלי ולסמן במסך את סוג הירק שעל המשקל – אבל בגלל הכפפות לחצתי במקום על קישואים על קרמבולה – הקישואים עלו לי 100 שקל.
לידי עומדת גיברת עם מסיכה וכפפות ותרסיס אלכוהול שהיא מרססת כל 2 שניות לאוויר והיא אומרת לי – "זה לא בסדר שכל העמדות כל כך קרובות" עניתי לה שהעמדות נבנו לפני תקופת הקורונה, והיא צעקה "אל תדברי אלי אל תדברי אלי" וריססה אותי באלכוהול שנכנס לי לעיניים.
אז במקום הביתה הגעתי למיון. שאלוהים יעזור לי.