בפרקים הקודמים: אני קרן. אני עורכת דין ובגיל 44 התחלתי לעשות סטנדאפ. בפברואר שנה שעברה אחרי גירושין ולימודי רוחניות גיליתי שיש לי משהו להגיד לעולם וחטפתי חבורת נגני רחוב ברומא. חיי באותה תקופה היו די רגועים. עבדתי מהבית בתור עורכת דין (חצי בפנסיה) ובמקביל עושה המון יוגה ומדיטציות . בפייסבוק המליצו לי על הסדרה גברת מייזל המופלאה. סדרה מצוינת!!! לכו לראות!! על עקרת בית אישה למופת אשר יום אחד בעלה עוזב אותה והיא הופכת לסטנדאפיסטית. הסצנה שהכי זכורה לי היא שמידג', הגיבורה, אישה ועקרת בית למופת בשנות החמישים של ניו יורק, הולכת לישון עם בעלה. הם נותנים נשיקה ואומרים לילה טוב ואחרי שהוא נרדם היא רצה לאמבטיה, מורידה איפור, ריסים מלאכותיים, מגלגלת את השיער ברולים, מצחצחת שיניים מורחת שכבה עבה של קרם על כל הפנים והולכת לישון. עשר דקות לפני שבעלה מתעורר היא מתעוררת, רצה לאמבטיה מורידה את השפאכטל מהפנים, מצחצחת שיניים, שמה ריסים מלאכותיים, מתאפרת איפור מלא, מוציאה את הרולים, מסדרת שיער, משפריצה מעט בושם וחוזרת למיטה ו"מתעוררת" יפיפיה. ולמה זה כל כך זכור לי? כי זה היה החיים שלי. מושלמים. אסור שיהיה אפילו סדק. לא שהלכתי לישון מאופרת, אבל הקונספט אותו קונספט – הכל טוב יפה מושלם! אין מעוך, עקום, מצוברח, חלש, נזקק, עצוב, כועס, עצבני, מתלונן… וכמו שמידג' גילתה כשנפלו עליה השמיים, גם אני גיליתי שהפורמולה הזאת לא עובדת!!!! ובאותו זמן הודיעו בבית הספר לתודעה שלי שתהיה מסיבת פורים וכל תלמיד יכול לעלות לכשרונות צעירים. בלי להבין מה אני אומרת פלטתי "אני אעשה סטנדאפ"…. ככה. והנה העלילה מסתבכת….
למעלה, תמונה שלי בדיוק לפני ערב הכשרונות צעירים ותמונה של מידג' מייזל… יש דמיון?